הפרפר של סבא

פרידה מסב שנפטר - סיפור הסבר ותיווך (שאפשר להתאים לאדם אחר שנפטר)

כתבה: עפרית קלס

מלווה חינוכית של צוותים חינוכיים והורים, ברוח וולדורף. עובדת סוציאלית וגננת וולדורף. מטפלת בילדים במגע ומשחק, מתמחה בקשיי ויסות חושי ורגשי בגישת nfda.

הסיפור נכתב כדי לעזור לחברה לספר לילד בן 3.5 על המוות של סבא שלו. הוא משלב אפשרות להכיר לנכד את החיים של סבא, ומזמין להכניס מאפיינים אישיים ותחנות חיים בתוך הסיפור הכללי.

הסיפור מעניק תמונה משמעותית של סוף החיים: הנשמה שחוזרת לשמיים והגוף שחוזר לאדמה. זה דימוי שבונה לילד כלים להבין את המוות באופן מותאם, מפוייס, ופחות סופני ומפחיד.

התמונה של חיבור בין הגוף לפרפר- הנפש, היא כלי חשוב בשיח עם ילדים לאורך כל החיים, כדי לייצר שפה ומודעות לחיבורים בין הגוף לנפש. וכמובן שהדימוי הזה חשוב במיוחד סביב המוות.

גם אל מול דבר מאיים ועצוב כמו מוות- סיפור מרפא מיניק לנו יכולת לגעת בדברים בפשטות, בכנות, להסכים לתת מילים, ובעיקר לחזק את היכולת להיות ביחד גם בתוך רגעים כואבים.

הפרפר של סבא

סבא שלנו היה איש גדול וחזק.

אבל לפני הרבה שנים הוא היה ילד - ילד סקרן עדין. ועוד לפני שהוא היה ילד הוא היה תינוק, קטן קטן.

וביום שהתינוק- סבא שלנו הגיע לכאן, לעולם הזה, ממש מיד כשהוא נולד- עף פרפר מיוחד מהשמיים, ונכנס לו לתוך הגוף. פרפר יפהפה, עם מחושי זהב וכנפיים בצבע של העיניים, שיש רק לסבא שלנו.

(להכניס כאן את הצבע האמיתי שלו)

וזה לא כאב לו- להפך, זה כאילו מישהו ליטף אותו מבפנים.

וככה הם גדלו ביחד, הפרפר והילד. כשסבא שלנו צחק ושמח- הפרפר פרש כנפיים בתוכו, ודגדג אותו במחושים העדינים שלו.

כשאבא של סבא שלנו, (רב סבא מוטי) היה משחק איתו מחבואים ומניף אותו באוויר-  גם הפרפר היה מתעופף בתוכו, במעגלים גדולים.

וגם כשסבא שלנו היה עצוב או מודאג- הפרפר קיפל את הכנפיים קטן בתוכו וישב איתו בשקט, וליטף אותו במחושים מבפנים 

וכל פעם שהיה קורה לסבא שלנו משהו משמח או עצוב או מרגש - נוספה לפרפר שבתוכו נקודה קטנה על הכנפיים. כל פעם זו היתה נקודה בצבע אחר ובצורה אחרת.

ככה קרה למשל, כשהוא הבקיע גול בנבחרת של בית הספר. וכשהוא סיים בהצטיינות את בית הספר שלו, והזמינו אותו לאוניברסיטה, ככה קרה כשהוא פגש את סבתא שלנו (סבתא אסתר) והתחתן איתה, וככה קרה עם כל ילד וילד שנולד להם.

(כאן להכניס ארועים מהחיים של סבא שלכם ושמות של המשפחה)

ובכל פעם כזו- נוספה לפרפר של סבא שלנו נקודה גדולה ויפה על הכנפיים. אבל הנקודות הכי הכי גדולות נוספו כשנולדו לו הנכדים- אתה, והאחים שלך.

(להכניס שמות של הנכדים)

הנקודה שלך היתה בדיוק בצבע של העיניים שלך, והנקןדה של אח שלך היתה בדיוק בצבע של העיניים שלו….

ובינתיים עברו עוד ועוד שנים, וסבא שלנו והפרפר גדלו עוד ועוד. הכנפיים של הפרפר כבר היו מלאות בנקודות צבעוניות רבות כל כך, עד שכמעט כבר לא היה מקום עליהן.

אחרי הרבה הרבה שונים קרה משהו מוזר- הגוף של סבא הפסיק לגדול אבל הפרפר המשיך והמשיך. הגוף של סבא שלנו היה עדיין חזק וגדול, אבל כבר לא היה מקום לפרפר שלו.

והגיע יום אחד, שהפרפר הרגיש שהגיע הזמן שלו לצאת מהגוף של סבא, ולחזור לשמיים, ולהביא לשם את כל הנקודות הצבעניות, שהוא אסף עם סבא שלנו לאורך שנים.

אבל הם לא נפרדו ברגע אחד, כי הם היו כל כך הרבה זמן ביחד. לאט לאט  הגוף של סבא והפרפר נפרדו. זה היה קצת כואב, והגוף שלו פתאום הרגיש לא כל כך טוב. אבל סבא ידע שזה הדבר הנכון, שהגיע הזמן של הפרפר לעוף. הוא לא פחד בכלל, למרות שהיה עצוב להפרד.

ובסוף, בדיוק לפני כמה ימים, (אפשר להכניס ציון של יום של המוות) הגיע הזמן. הפרפר של סבא שלנו השתחרר מהגוף שלו, ועף גבוה גבוה בחזרה אל השמיים. שם הוא סיפר על כל נקודה ונקודה של שמחה ותודה בכנפיו. הוא סיפר עלייך, ועליי ועל כל הדברים הכייפים שעשינו ביחד עם סבא. זוכר?

(אפשר להכניס דברים שהייתם עושים יחד)

והגוף של סבא, שכבר היה עייף מאד חזר אל האדמה, ושם הלך לישון לזמן רב מאד.

ואנחנו נפרדנו מסבא.

אז עכשיו אי אפשר לראות את סבא שלנו ואנחנו מתגעגעים אליו מאד

אבל הפרפר שלו מהשמיים מסתכל אלינו ומקשיב לנו, ואפשר לספר לו כל מה שתרצה, אפילו דברים סודיים, כי הוא לא  יגלה לאף אחד.

לפעמים אפשר להרגיש איך הפרפר של סבא שולח לנו ליטוף קטן, במחושי הזהב שלו. צריך רגע לעצור ולהתרכז ממש טוב- כי זו הרגשה  עדינה מאד. לפעמים זה קצת מדגדג. הרגשת את זה פעם?

ולפעמים הפרפר של סבא שולח לנו דרישת שלום עם אחד החברים שלו -הפרפרים, שנמצאים כאן קרוב אלינו. אז פעם הבאה, כשמתקרב אלייך פרפר, תדע שזו דרישת שלום מסבא שלנו.

וכשתרצה לשלוח לו דרישת שלום גם כן- נוכל לצייר לו ביחד על אבן יפה המון נקודות צבעוניות- כמו של הפרפר- וללכת להניח על המקום שבו הגוף שלו הלך לישון.

(כדאי מאד להציע להכין יחד משהו לסבא- ציור, מכתב, עציץ ולעשןת טקס קטן להשאיר את הדבר הזה על הקבר)