הסכמה של ילד והורה לגדול, התלבטות בין להיות קטן ולהיות גדול. סיפור ליום הולדת 9 של יהונתן קלס, נכתב על ידי עפרית קלס. כמו הרבה סיפורים מרפאים, תוך כדי הכתיבה גיליתי שהסיפור הוא קודם כל בשבילי. יהונתן הוא הילד האחרון במשפחה שלנו. זה גורם לי, ולנו, להציף אותו באהבה, לפנק, ולפעמים להתייחס אליו כמו צעיר מדי. סביב יום הולדת 9, הבנתי שהמשימה שלי היא להסכים לו לגדול, לשחרר אותו מתפקיד הילד הקטן שלי. שזו הבקשה שלו, כדי למצוא בעצמו את הרצון לגדול, ולדעת שזה לא יבוא על חשבון הקשר איתי

סיפור על התמודדות עם אומץ ופחד. מאת אוריין קורן ועפרית קלס. יש תקופות בחיים שבהם הכל מרגיש חשוך לגמרי. לפעמים חשוך מבחוץ, וחפעמים מבפנים. ולהעיז להדליק אור בתקופה כזאת דורש אומץ והמון כוחות. זה סיפור על נר אחד קטן שהעיז לדלוק לבדו בתוך חשיכה מוחלטת. סיפור אמנותי שמשלב דקלום, חריזה נגינה ושירה לחוויה שנכנסת לנפש ומחזקת אותנו. סיפור שנועד לעודד להמשיך להאיר בתקופות אפלות, ולראות איך בסוף מצטרפים עוד אורות לגרש את החושך. הנר האמיץ זה קרה לפני דורות, כך סיפרו לי הנרות. שר החוש

על פרידות, מעברים ושינויים נכתב על ידי זהר גרוס וצוות גן גינת אגוז, בליווי של עפרית קלס. הסיפור נכתב כמתנת פרידה עבור ילדה שעוזבת את הגן. הסיפור בא לתאר שינוי של גן, ולהדגיש כי מעברים הם חלק מהחיים. ביקשנו להעניק בסיפור תמונה נורמלית ובריאה של פרידות ומפגשים לאורך החיים. כמו פרפר שעובר לפרח לפרח ובכל אחד יש לו מתנות לתת ולקבל. מגינה לגינה היו הייתה פרפרית קטנה יפה כנף ועליזה מאוד. בכל בוקר, עם אור ראשון, הייתה הפרפרית פורשת את כנפיה היפות, ועפה אל הגינה הרחוקה, שמעבר לגבעה.