הממלכה של עליזה

סיפור לילדה שהוריה מתגרשים

כתבה: עפרית קלס

מלווה חינוכית של צוותים חינוכיים והורים, ברוח וולדורף. עובדת סוציאלית וגננת וולדורף. מטפלת בילדים במגע ומשחק, מתמחה בקשיי ויסות חושי ורגשי בגישת nfda.

פעם היתה נסיכה שקראו לה עליזה והיתה לה ממלכה יפהפיה.

עליזה אהבה מאוד את הממלכה שלה. היא אהבה לשוטט בה, לטפל בפרחים ובעצים השונים שצמחו בה, לרחוץ במעיינות, להסתתר במערות, לעקוב אחרי כל מיני שבילים ולהגיע איתם למקומות שלא הכירה.

עד שיום אחד התחילה לקרות תופעה מוזרה בממלכה של עליזה-

בטיוליה היא החלה להתקל יותר ויותר בעצים שנעקרו ממקומם, פרחים שנבלו, הרים שהתדרדרו כלפי מטה, מערות שנסתמו ונחלים שהתייבשו.

עליזה ניסתה להחזיר את כל הדברים האהובים עליה למקומם - אבל העבודה רק התרבתה וההרס הלך והתקדם.

עליזה עבדה קשה מאוד- זרועותיה נפצעו מרוב עצים שניסתה לשתול בחזרה וכל גופה כאב מהנסיונות לבנות את ההרים שלה בחזרה בדיוק כמו שהיו. היא המשיכה עוד ועוד ולא איבדה תקווה- אבל עם הזמן נהייתה עייפה מאוד, מתוחה ומתוסכלת מכך שהממלכה ממשיכה וממשיכה להתפרק- לא משנה כמה קשה היא עובדת כדי לתקן אותה!!

יום אחד עליזה הגיעה למעיין העתיק. זה היה מעיין ישן וחכם מאוד, שכבר ראה הרבה דברים בעולם הזה, ואפשר להסתכל עמוק עמוק לתוך המים שלו ולבקש תשובות לשאלות הכי חשובות. עליזה ביקשה ממנו להסביר לה מה קורה לממלכה שלה, והמעיין ענה לה שהשמיים והאדמה בממלכה שלה הולכים ונפרדים זה מזה.

עליזה לא שמעה על דבר כזה בחיים שלה!! המעיין הסביר לה שזה דווקא די נפוץ, ושבטבע זה קורה לא מעט ששמיים בוחרים להתחבר ואז להפרד ולהתחבר שוב.

ככה נוצרו רוב הדברים בעולם שלנו, אמר המעיין.

ההרים נוצרו כשהאדמה ניסתה לטפס אל השמיים והאגמים נוצרו כשהשמיים ניסו לרדת לאדמה, והמדבריות והצוקים והנהרות והתהומות הגדולות- נוצרו מכל הפרידות שלהם.

עליזה שאלה: מה אני יכולה לעשות כדי שהממלכה שלי תשאר כמו שאהבתי אותה?

והמעיין ענה בשקט: שום דבר למען האמת.

כששמיים ואדמה מחליטים להפרד אין הרבה מה לעשות, חוץ מלחכות בסבלנות ולראות אילו עולמות חדשים צומחים מהפרידה שלהם.

לחכות בסבלנות היה הדבר האחרון שעליזה התכוונה לעשות. היא היתה נסיכה אמיצה ולא בקלות היתה מוכנה לוותר על הממלכה האהובה שלה. היא ניסתה אינסוף תחבולות לשמור על השמיים והאדמה מחוברים: היא קשרה את העננים לעצים בחוטים, ולכדה השתקפויות של שמיים בתוך השלוליות, וגייסה לעזרתה את השמש והירח, ואפילו את הכוכבים שישכנעו את השמיים והאדמה להשאר מחוברים, אבל שום דבר לא עזר.

ככל שעבר הזמן עליזה נהייתה עייפה וחלשה, ונאלצה להתבונן בחוסר אונים יום אחרי יום איך השמיים שלה מתרחקים עוד קצת מהאדמה, וכל העולם המוכר והאהוב עליה מתפרק ומשנה צורה.

יום אחד עליזה היתה כל כך עצובה וחולה שהיא נשכבה בייאוש מוחלט על האדמה ונרדמה. כשהיא התעוררה היא שמעה את האדמה מדברת אליה.

היא הזמינה אותה לגלות את כל המחילות החדשות שנחפרו בה, ולראות בורות ומערות שעליזה אפילו לא ידעה על קיומם- הם היו חדשים, ונוצרו באדמה מאז שהשמיים התרחקו.

עליזה נהנתה מאוד מהטיול והתענגה על כל הגילויים החדשים. המסע באדמה הזכיר לה קצת את הטיולים שהיתה עושה פעם, כשההמלכה עוד היתה שלמה, והיא הרגישה לראשונה מזה זמן רב קצת מעודדת.

יום למחרת הופתעה עליזה לא פחות לקבל הזמנה מהשמיים שלה, לסיור בכל ארמונות העננים וגשרי הרוח, ולהכיר את כל הכוכבים החדשים שנוצרו בהם. עליזה שמחה כל כך, שהיא שכחה במשך יום שלם לחשוב על כל הדברים האהובים שאיבדה.

עם הזמן היא גילתה שהיא הפכה לנסיכה של שתי ממלכות, והיא חילקה את הזמן שלה בין טיולים והרפתקאות בשמיים ובאדמה, שעדיין היו שלה, אבל כבר לא היו אחד של השני.

וסוף הסיפור....?

ממשיך להשתנות, כמו המרחק האינסופי בין האדמה לשמיים- שאולי התחברו עם חתיכות אחרות של אדמה ושמיים, ואולי נשארו רק של עליזה, ואולי היא בכלל בחרה לעזוב אותם ולהקים לה ממלכה חדשה משלה, עם חיבורים של אדמה ושמיים שרק עליזה ידעה איך ליצור...