הינשוף שידע

על מצב של חוסר ודאות

כתבה: נעמי ליזר מילר (בת 10!)

סיפור זה נכתב בימים של המלחמה המתוחה עם איראן. הוא מספר על כך שלא על כל שאלה נוכל לתת תשובה ומדי פעם לשאול חברים זה דבר נהדר.

בלב יער עבות שכן ינשוף. בכל יום כל חיה שאלה אותו שאלה. ביום ראשון בבוקר מוקדם, הארנבת ניגשה אל הינשוף ושאלה, כשהוא עוד היה מנומנם, "למה אתה לא כמו כל החיות? אתה ער בלילה ולא ביום". הינשוף את עיניו פקח בזהירות ואמר:" כי זה הרגלי היחיד והנהדר". "אבל מה באמת היתרונות בלהיות ער בלילות?", הינשוף הזדקף ואמר: "כי בלילה לעכברים קשה לראות, טוב אולי לחלקם, ולכן זה נהדר לתפוס אותם, וגם תמיד הייתי ער בלילות. זה חשוב לי כמו שחשוב לך לשאול שאלות." "אהה", אמרה הארנבת בהבנה. "אוקיי, אני מצטערת" היא אמרה וקפצה. והינשוף חזר אל תרדמתו העמוקה. ביום שני בצהרים המאוחרים ניגש אל הינשוף קיפוד רגזני! ושאל: "מדוע אף חיה לא רוצה לשחק איתי? הארנבת קופצת, השועל בורח ודג אצלי לא רוצה להתארח. כולם ממני בורחים", יבב הקיפוד בפרצוף רחמים. "הו הו" אמר הינשוף "זו שאלה באמת קלה". והוא הזדקף ועלה. "כולם ממך בורחים ומפחדים כי עליך תקועים אלפי קוצים, אם את גבך פחות תזקוף ותסתיר מעט את הקוצים ותחייך חיוך מתוק, אז חיות ישחקו איתך בצחוק", "מה באמת?" גמגם הקיפוד וניגב את דמעותיו. "כן, כמובן" אמר הינשוף. "תודה" אמר הקיפוד בחיוך, קיער את גבו והלך. והינשוף חזר לתרדמתו בשמחה. ביום שלישי אחר הצהרים ניגש אל הינשוף במבי קל רגליים ואמר: "שלום ינשוף, אפשר לשאול אותך כמה שאלות?". הינשוף התמתח הזדקף ואמר: "כמובן. שאל ושאל. כי שאלות זה דבר נהדר". "אוקיי, יופי", הוא אמר והחל לשאול שאלות: "למה השמש בשמיים זורחת? למה להיפופוטם יש קרחת? למה חסידה אוהבת לעמוד על רגל אחת? למה חוגגים את תחילת השבת? למה הכוכבים בשמיים מאירים? למה לטווס נוצות בצבעים? למה פרחים באביב פורחים? למה סוסים המון דוהרים? ולמה עופות עפים?!", "אמממ"..גמגם הינשוף, הוא לא חשב שהבמבי ישאל כל כך הרבה שאלות. אבל לחלקן הוא לא יודע את התשובות, אוי לא אוי לא, חשב הינשוף. אני אמור לענות על כל שאלה של כל חיה, מה פתאום עכשיו אין לי את התשובה. הוא חשב דקותיים, מתח את הכנפיים והביט בבמבי מודאג. והבמבי חיכה בקוצר רוח לכל תשובה. וכשהינשוף החל להילחץ, קול קטן בקע מן העץ. "אין לך ממה לדאוג ינשוף יקר, לשאול חברים זה דבר נהדר" אמר הנקר. "לא לא לא, זה לא בשבילי" אמר הינשוף וסרב להקשיב. ואז עוד קול קטן בקע מהקרקע. "נכון, הנקר צודק, לא צריך לדעת הכל מהכל, אפשר גם לשאול חבר" אמרה הארנבת. וגם הקיפוד מאחוריה ניגש ואמר: "הם צודקים לגמרי, לשאול שאלות זה דבר הכרחי אבל אתה לא צריך לדעת כל תשובה אמיתית". "טוב, אולי אתם צודקים", גמגם הינשוף, זה טוב לפעמים לבקש עזרה מחברים, כי הרי אלו החיים. ואז אמר הינשוף: "במבי יקר, אוכל לענות רק על חצי משאלותיך", ואמר: "העופות עפים כי יש להם כנפיים, להיפופוטם לא אמורה להיות אפילו שערה, והשמש תזרח כל יום מחדש". "אה, אוקיי" אמר הבמבי, "לא על כל שאלה אפשר לענות, זה בסדר אם אתה לא יודע את כל התשובות", "באמת?" גמגם הינשוף, "זה לא מפריע לך?". "לא, בכלל לא" אמר הבמבי. "כי שאלות חשוב לשאול אבל לא לכל השאלות יש תשובות".