וורס לסוף שנה

כתבה: עפרית קלס

מדריכת הורים, בהתמחות בקשיי ויסות. מלווה פדגוגית ברוח ולדורף, עובדת סוציאלית וכותבת סיפורים.

משתפת בדיקלום שכתבתי לילדי הגן שלי, כשרציתי ליצור בשבילם תמונה של החיים כנהר של פרידות ומפגשים. תמונה כזאת עוזרת לילד להגיע לסיום או שינוי בחיים ממקום בריא, וטבעי. ולראות באופן פחות רגשי ודרמטי, איך דברים נגמרים ואחרים מתחילים.

חשוב שאנחנו מבוגרים נעניק תמונה כזאת לילדים ולא נשליך עליהם את המטען של הפרידות הכואבות שאספנו במהלך החיים

שוצף הנהר זורם וחותר

והדג הקטן בתוכו מסתחרר

באגם שוקט הוא לרגע עוצר

אוצרות מפולאים הוא מוצא ושומר

אך הנה שוב נמשך הנהר בדרכו

והדג הקטן זורם יחד איתו

בין קני סוף בגדה הוא מוצא את ביתו

מגלה מטעמים, ומזין את עצמו.

אך שום הזרם -בלתי פוסק,

והחוף הבטוח עכשיו מתרחק

והדג .. בתוך להקה משחק

במפל הסלעים מתחבא וצוחק.

יודע הדג: זו דרכו של נהר

לפעמים הוא זורם לפעמים- נעצר

ודגיג ששוחה, מתמסר ונקשר-

לפעמים קצת חושש, ודןאג ונזהר.

אך בעומק בעומק ליבו הוא נזכר:

שהנהר כולו- הוא לו בית יקר.