כפר הגמדים ולהקת הזאבים

אבא הולך למילואים.

כתבה: יובל לוינסון, גננת בגן אנתרופוסופי בחיפה.

הסיפור נכתב עבור ילדה שאבא שלה הלך למילואים ומאז היא חווה הרבה געגועים וקשיים רגשיים. לאחר כתיבת הסיפור הילדה שעברה הוא נכתב התרגשה מאוד אמא שלה הדפיסה אותו והוסיפה לו איורים ומאז הילדה מסתובבת עם הסיפור באופן קבוע בתיק שלה עד שאבא יחזור

כפר הגמדים ולהקת הזאבים.docx

Download DOCX • 11KB

ביער אחד, בארץ רחוקה, היה  כפר של גמדים. ובכפר חיו בשלווה משפחות רבות של גמדים וגמדות, בתוך פטריות קטנות ואדומות. הגמדים אהבו מאד את הכפר שלהם, ואהבו את היער בו הם גרו.

ובכפר, הייתה גמדה אחת, מיוחדת במינה. שמה היה סוסו, והיא הייתה גמדה מצחיקה וחכמה. בכל בוקר, קמה סוסו ויצאה לטיול ביער לאסוף פטריות ולהביא חזרה הביתה, בשביל שאמה תוכל לבשל ארוחת ערב לה ולכל משפחתה. היא מעולם לא פחדה להסתובב ביער לבדה, כיוון שהייתה חברה טובה של הסנאים והארנבות.

בכל יום כשסוסו הייתה יוצאת על היער היו מלווים אותה איזו הסנאי ומיצי הארנבת. איזו היה מטפס על העצים הגבוהים ומביא לסוסו מהפירות המתוקים והטעימים ביותר, שנמצאים במעלה העץ. ומיצי הארנבת הייתה לוקחת אותה לכל המקומות בהם נמצאים הפטריות הטובות ביותר.

בתמורה לעזרה שלהם, סוסו הייתה מספרת לאיזו ומיצי סיפורים רבים- היא הייתה בודה מדימיונה עולמות קסומות ומספרת להם על נסיכות ואבירים, על דרקונים וממלכות רחוקות. ואיזו ומיצי היו מקשיבים רוב קשב, ונהנים מאד מהסיפורים שלה.

יום אחד, כשטיילה סוסו ביער, היא מעדה על אבן גדולה ונחבלה ברגלה. הרגל כאבה לה, והיא לא יכלה לחזור בחזרה לביתה. סוסו דאגה מאד ולא ידע מה לעשות. אך מיד נחלץ לעזרתה איזו הסנאי והביא לה מתנה קסומה. ״זהו בלוט קסום, מוזהב״. אמר איזו, והושיט לסוסו בלוט קטן וזהוב, שהיא לא ראתה כמוהו מימיה. ״לבלוט יש את הכוח לשמור עלייך ולתת לך כוח להתגבר על כל מכשול! אם תשמרי אותו קרוב לליבך, הוא ירפא את רגלייך״. אמר איזו. ואכן כך קרה. ומאז, סוסו שומרת את הבלוט המוזהב תמיד בכיס חולצתה, קרוב לליבה.

בוקר אחד, סוסו התכוננה לצאת לטיול הרגיל שלה. היא לקחה את סלסלת הפטריות, חבשה את כובעה, והחלה לצעוד לעבר פתח הכפר. ובפתח הכפר חיכו לה, כתמיד, איזו הסנאי ומיצי הארנבת. אבל הפעם, הם היו נראים מודאגים נורא.

״מה קרה?״ שאלה סוסו בדאגה. ומיצי סיפרה לה כי אתמול בלילה הם שמעו יללות של זאבים שמתקרבים לכיוון הכפר. לרוב, לא היו זאבים ביער והוא היה בטוח מאד. אך אם ישנם זאבים, אי אפשר לצאת לטייל עוד ביער. איזו אמר לסוסו כי היא חייבת לחזור לביתה תכף ומיד ולא לצאת עד שהזאבים ילכו.

סוסו חזרה הביתה עצובה מאד וישבה על רצפת חדרה. כשאביה של סוסו נכנס לחדר הוא מיד שם לב למצב רוחה הירוד ושאלה אותה לשלומה. סוסו סיפרה לו כי היא אינה יכולה לצאת עוד לקטוף פטריות ביער כי הזאבים הגיעו לאזור.

אביה של סוסו חיבק אותה חזק, ליטף את ראש, נישק את מצחה ואמר ״אאסוף את כל הגמדים והגמדות האמיצים ביותר של הכפר, ונצא ביחד לגרש את הזאבים המפחידים״.

למחרת היום, יצאו חבורת הגמדים האמיצים, ובראשם אבא של סוסו, אל המשימה. הם לקחו איתם למשימה כל מה שדרוש בשביל להבריח זאב ולטייל ביער- כובע, מים, לפיד, אש, אוכל ומעיל לילה. אך רגע לפני שהם יצאו, סוסו רצה אל אביה והכניסה לתיקו עוד דבר אחד קטן- בלוט מוזהב. ״קיבלתי אותו מתנה מאיזו הסנאי, והוא ישמור עלייך כמו שהוא שמר עליי״.

אבא של סוסו ושאר הגמדים יצאו להבריח את הזאבים המפחידים. המשימה ארכה ימים רבים וסוסו לא הפסיקה להתגעגע. בכל יום היו מגיעים איזו הסנאי ומיצי הארנבת ומשחקים עם סוסו בזמן שהיא חיכתה שאביה יחזור. היא המשיכה לספר להם סיפורים ואגדות, והם המשיכו להביא לה פירות טעמים ממעלה העצים ופטריות טובות למאכל .

לאחר ימים רבים, חזרו הגמדים האמיצים ובראשם אבא של סוסו והכריזו ״הזאבים עזבו את היער שלנו והם לא יחזרו לעולם!״. סוסו רצה אל אביה שחיבק ונישק אותה. ומאותו היום, היא יכולה לחזור להסתובב ביער בבטחה ובשלווה ולבלות עם חבריה החיות.