יונה ויון מסע אל השלום
- עמית הרלב
- Jun 16
- 1 min read
Updated: Jun 17
סיפור מרפא על שלום
כתבו : נתנאל לנגבהיים ואמא ויקי
קישור להקלטה:
יונה ויון מסע אל השלום
אי שם לא רחוק, אבל גם לא ממש קרוב היה שובך ישן בקצה גג של בניין גבוה.
שם בכל בוקר נפגשו שני יונים: יונה לבנה ועדינה, ויון אפור ונחוש.
"אתה חושב שיום אחד יהיה שלום בעולם?"
"אני חושב שחיפשנו כל כך הרבה, ועדיין לא מצאנו. אולי אנחנו לא מחפשים במקום הנכון?" היון אמר.
כך יצאו יון ויונה למסע ,מעבר לעיר, מעל ההרים, דרך עננים וגש,ם עד שהגיעו למקום ששמו "עולם הרוע".
כאן אין כנפיים ושקט, רק מריבות פחד וכעסים קטנים שמתחפשים לגדולים.
"יון מהר מהר, נתרחק, זה לא מקום לשלום כאן. בוא נלך מכאן".
אבל גם כשהגיעו לגן העדן, מקום של מנגינות רכות, פרחים בלי קוצים, ושלווה שקטה- הם לא מצאו אותו שם. השלום לא היה שם!
"אולי אין באמת דבר כזה שלום?" אמר יון. לפתע נשמע קול: "אל תוותרו! אני יודע שהוא קיים, רק שהוא מתחבא בלבבות של אנשים אחרים."
נשמע קולו של ילד. הילד הזה היה ילד מלחמה. הוא ראה דברים שאף אחד לא צריך לראות אבל בתוך כל הרעש הוא שמר בלב על תקווה קטנה. "אז אולי, אולי השלום לא במקום. אולי הוא במישהו. או בכמה מישוהים ביחד." אמר היון.
ואז הילד יונה ויון חיברו את הלב, את התקווה, ואת הכל, והתחילו לעוף. לעוף בין ארצות, בין אנשים, בין דממה לרעש והביאו איתם מתנה: "אנחנו מביאים את השלום. הוא לא מושלם, הוא לא קל, אבל הוא אפשרי".
ומאז בכל מקום שבו ילד חולם, ובכל מקום שבו לב פתוח, יונה ויון והילד כבר היו שם, והשאירו אחריהם שלום קטן שהולך וגדל.
Comentarios